קבלת ערעור המדינה והרשעת קטין בעבירות הסתה לגזענות, היזק לרכוש והתפרעות והחזרת תיקו לבימ"ש השלום שיגזר דינו

1.         הערעור שבפנינו הינו על גמר הדין של בית המשפט קמא, בו נמנע הוא מהרשעתו של הקטין והטיל עליו דרכי טיפול בהתאם לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א -1971 (להלן: " חוק הנוער").

            כתב האישום

2.         כתב האישום תוקן לאחר הסדר טיעון ויוחסו בו למשיב העבירות הבאות;

איסור פרסום הסתה לגזענות - עבירה לפי סעיף 144 ב' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין").

היזק לרכוש - עבירה לפי סעיף 452 + סעיף 29 בנסיבות סעיף 144 ו' לחוק העונשין. התפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין.

3.         כעולה מעובדות כתב האישום, קבוצה של כ - 30 צעירים יהודים החליטו למחות נגד מגוריהם ונוכחותם של אזרחים ערבים בעירם.

            במהלך אותה מחאה, הגיעו קבוצת הצעירים ובתוכם המשיב למקום הסמוך לדירת אחד המתלוננים בו שהו אותה עת שלושה סטודנטים ערבים.

            המשיב קרא קריאות גנאי לערבים "מוות לערבים" וחברי הקבוצה האחרים קראו אף קריאות גנאי והפנו קללות לעבר המתלוננים.

            במהלך אותה התקהלות יידה המשיב אבנים לעבר דירות המתלוננים. חברי הקבוצה האחרים אף הם יידו אבנים לעבר דירות המתלוננים, ואחד מהם אף ירה לעבר דירות המתלוננים.

            כל אותה עת, כך על פי כתב האישום, ישבו המתלוננים בדירה כשהם מפוחדים.

            תסקיר שרות המבחן

4.         עקב היות המשיב קטין, הופנה הוא לקבלת תסקיר שרות מבחן. עורך התסקיר מציין, כי המשיב הינו נער חיובי, נורמטיבי וללא בעיות מיוחדות.

5.         באשר למעשה העבירה, מציין עורך התסקיר, כי לטענת המשיב מדובר באירוע שתחילתו בכך שהוא וחבריו נפגשו עם חבורה אחרת של צעירים המשתייכים לתנועת חב"ד, במקום עבר רכב ובו צעירים ערבים, ומתוך הרכב בקעה מוסיקה קולנית. דבר זה הוביל, לדברי המשיב, לכעסים רבים על הערבים על העדר "סבלנות וסובלנות" (מתוך התסקיר).

            עורך התסקיר ממשיך לבאר את השתלשלות האירוע מפי המשיב. לדבריו, " במקום התפתחה התפרעות בני נוער חב"ד למגורי הערבים, (כך במקור ד. הגיע למקום ראה כי האווירה התחממה ומאחד הבתים הושלך בקבוק זכוכית, החלה התפרעות גדולה של קריאות גנאי וזריקת חפצים, ד.מודה כי אף הוא זרק אבנים ב תגובה לחפצים שהושלכו כלפיו..." (הדגשות בקו תחתון - לא במקור).

            בפרק הסיכום וההערכה קובע עורך התסקיר כי " המשיב הרגיש מאוים ופעל מתוך תחושת פחד ואיום...".

            אקדים ואומר כבר עתה, כי תיאור האירוע בתסקיר שרות המבחן אינו עולה בקנה אחד עם דברי הסנגור בפנינו ועם חלק מקביעותיו של בית המשפט קמא ועל כך להלן.

6.         עוד מציין שרות המבחן, כי המשיב מביע חרטה, הכחיש כי פעל מתוך כוונות גזעניות, הביע צער רב על הנזק שנגרם ואף הביע רצונו להשתתף בהליך של "גישור בפלילים", הליך שלא צלח שלא בעטיו של המשיב. המשיב עבר הליך טיפולי בשרות המבחן, לרבות התנדבות בעמותה המחלקת מזון לנזקקים.

7.         סופו של דבר ובפרק ההמלצות ממליץ שרות המבחן וכלשונו לאחר התלבטות ארוכה, שלא להרשיע את הקטין ולנקוט כלפיו דרכי טיפול, לרבות ביצוע שעות התנדבות.

            החלטת בית- המשפט קמא